ממוקדים בליבה.
גלובליים ברשת.
אקוסיסטם ולא מדריך. אוניברסיטאות, רשתות ותיקים עומדים כאן זה לצד זה, משום שהם עושים אותו דבר: הם שואלים שאלות שאיננו יכולים עדיין לענות עליהן — ובכך מניעים את הפרויקט הבא.
עם מי אנו מתפתחים.
אוניברסיטאות, איגודים ורשתות שבהם נוצרות השיטות, עוד לפני שיש בהן צורך בתיק.
עבור מי אנחנו עובדים.
לא מי, אלא איזה סוג של גוף. הקבוצות שמהן מגיעים התיקים — מקונצרן, דרך קבוצת רכש עם מאה חברים, ועד למשפחה שמאחורי החברה.
תעשייה וקבוצות חברות
כאן השאלה היא לעתים רחוקות מה כתוב בחוזה — אלא באיזה מארבע מאות חוזים זה כתוב. אחרי כמעט שלושים שנה בתוך מערכי חוזים כאלה יודעים היכן מסתכלים ראשון.
עסקים בינוניים וקבוצות רכש
הבעלות וההנהלה הן אותם אנשים; כל החלטה מגיעה עד לרכוש הפרטי, ואין מחלקה משפטית שתבלום זאת. השאלה הגדולה היא בדרך כלל ההעברה בין־דורית — מוכנה שנים, מוכרעת בשבועות ספורים. בקבוצות רכש מתווספת מערכת כללים משותפת — ואיתה תהליכי תיאום מורכבים.
סטארט-אפים
הסבב נסגר בעוד שלושה שבועות, ועורך הדין הוא צוואר הבקבוק. לא הסעיף המושלם קובע, אלא זה שלא מתחרטים עליו באקזיט כעבור ארבע שנים.
המגזר הציבורי
חברה רשאית לעשות כל מה שאינו אסור; רשות ציבורית רק את מה שהוסמכה לו. הדבר הופך כל שאלה: לא אם משהו מותר, אלא על מה הוא נשען. לכך נוספים דיני מכרזים ודיני תקציב — את נותן השירות אי אפשר פשוט לבחור, והמציע שהפסיד יכול לתקוף את ההכרעה.
עמותות ומבנים ללא כוונת רווח
בין עמותה עם עשרים חברים לבין קרן עם עובדים משלה עומדת אותה מסגרת משפטית — ומעט מעבר לכך. לכן השאלה הראשונה אינה התקנון, אלא האם שואפים למעמד של מוסד ללא כוונת רווח, מה ההכרה בו דורשת, ובכמה חופש תנועה היא עולה.
אנשים פרטיים בהקשר עסקי
אותו אדם יושב סביב השולחן כמנהל, כבעל מניות וכאדם פרטי — ובשלושת הכובעים הוא כבול בחוזים שונים. הם נכתבו בשלושה מקומות, לרוב בלי לדעת זה על זה.
אנשים מבחוץ.
אנשים שאינם מעורבים בתיקים ואינם נותנים ייעוץ משפטי — אלא שותפים בבניית דרך העבודה: בפרקטיקה הנתמכת בבינה מלאכותית, בעיצוב הכלים, באתר הזה.
Prof. Dr. Sabina Jeschke
Dr. Florian Schütz
Dr. Thomas Thiele
